אודות כפר אוריה

כפר אוריה הוא מושב בשפלת יהודה ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה. ממש באמצע הקו המתוח בין ירושלים לתל-אביב, טובל בנוף בין עמק האלה וכרמי יוסף, צופה אל הים מרחוק, מוקף שבילי טיולים ואופניים… כפר אוריה הוא מושב ישראלי כבר מאז 1912.

בשנת 2012, שנת ה-100 להיווסדו של המושב, גרות במושב כ-210 משפחות, בהן למעלה מ-700 נפשות. במהלך השנים 2010-2011 אוכלסה הרחבה למושב ובה 69 בתים. בחגיגת שבועות התשע"א (2011) הוצגו על הבמה, בינות לערמות החציר, לא פחות מ-25 תינוקות שנולדו בשנה החולפת.

ההיסטוריה של כפר אוריה

אדמות היישוב נקנו על ידי יצחק הורודשיץ עבור אגודת ביאליסטוק. האדמות הוחכרו לערבים, עד שבתחילת שנת 1913 הזמין מאיר רוטנברג את חבורת סג'רה שכללה 13 חברים ושלוש חברות שכללו את א. ד. גורדון, נח נפתולסקי, יצחק טבנקין, אווה טבנקין, בן-ציון ישראלי, יוסף זלצמן ויצחק פינרמן, לבוא וליישב את המקום. החבורה שהתה במקום קרוב לשנה וב-2 בנובמבר 1913 עזבו את המקום. החאן בו התגוררו בני החבורה נותר עד היום בלב היישוב. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעה למקום קבוצת עבודה של לוי אשכול ששהתה במקום במשך שנתיים. אולם בשנת 1919 הם עברו לדגניה ב' והמקום ננטש‏.

בשנת 1921 עלו למקום שמונה משפחות מתוך 30 איש שהחזיקו בבעלות על האדמה במקום. 11 נוספים מבעלי האדמות היו בארץ ישראל אך לא בכפר והשאר היו בחוץ לארץ. מצב זה גרם לכך שהצטברו חובות מיסים על האדמות שלא עובדו. ‏נסיונות למצוא חוכרים יהודים לאדמות כדי לשלם את המס לא צלחו והייתה כוונה להחכיר את האדמות לערבים‏. בשנים 1923-1927 שהתה במקום קבוצה של פועלים של הפועל המזרחי אולם הם נאלצו לעזוב בהוראת המוסדות המיישבים ועברו לכפר חסידים‏.

בשנת 1929 התגוררו בכפר שש משפחות שכללו 15 נפש. במהלך מאורעות תרפ"ט שהו המתיישבים אצל שייח' איסמעין בביתו שבגבעה ממול הכפר בזמן שכ-300 ערבים התנפלו על הכפר שדדו את תכולתו ושרפו את בתיו. למחרת הועברו אנשי המקום ברכבים לרחובות ואחד האנשים שנשכח במקום הלך ברגל מחופש לערבי לחולדה. לאחר כשבועיים יצאו שניים מתושבי הכפר בלויית אנשי משטרה לסיור בכפרים לזהות רכוש שדוד ופורעים שהשתתפו בהתנפלות על הכפר‏. על הכפרים מהם יצאו מחריבי כפר אוריה, בהם בית ג'יז ובית סוסין הוטל קנס קיבוצי של 1650 לירות‏. הכפר נותר בשממונו והאדמות הוחכרו לערבים לעיבוד. נסיונות לחדש את היישוב במקום לא צלחו בגלל שהאדמות היו פרטיות ולא בחזקת הקרן הקיימת לישראל ולכן קיבוצים כמו קרית ענבים סירבו להשקיע במקום‏.

היישוב הוקם מחדש על חורבות היישוב הישן ב־1944 על ידי יהודים מעדות המזרח‏. במרץ 1947 נהרג רועה ערבי מיריות נוטרי כפר אוריה לאחר שהרועים עלו על שדות הכפר עם עדריהם והמון מבית ג'יז איים על הנוטרים‏. ב-10 בינואר 1948 הותקפה שיירת של אנשי החי"ש שנסעו מן הכפר לעבר חולדה, שניים מן המגינים שבשיירה נהרגו מאש שנפתחה לעברם מח'רבת בית פאר. למחרת ה-11 בינואר הותקף הכפר על ידי המון ערבים. מגיני כפר אוריה יצאו למתקפת נגד על הערבים בח'רבת בית פאר והעלו באש את בתיה. במהלך ההתקפה נהרגו שלושה ממגיני המקום ושניים נפצעו. על פי ההערכות נהרגו 25 תוקפים, בהם אנשי הלגיון הערבי ונוטרים ערבים. מתקפת הנגד של מגיני כפר אוריה זכתה לתשבחות ביישוב היהודי כדרך הנכונה להתמודד עם התוקפים‏. בהמשך מלחמת העצמאות ננטש הכפר.

מקור: ויקיפדיה.

מקור השם כפר אוריה

שמו של המושב ניתן לו בעקבות דמיון הצלילים לשמה של ח'ירבת כפרוריה, חורבה הממוקמת מדרום-מערב למושב, ובה גת חצובה, רצפת פסיפס ומערות קבורה. משמעות השם בערבית הוא "חורבת כפיר האריות". כאן, על פי מסורת מקומית, שיסע שמשון את האריה בדרכו להוריו בתמנה.

 

כתיבת תגובה